במסגרת טיוליי בעולם, התארחתי אצל בני שבט בברזיל צאצאי המאייה, וככל שהימים עברו הרגשתי איתם כל כך בנוח ממש כמו בבית חם.
אורך החיים שלהם לא קל, ופשוט מאוד, אך משקף את המשפט החיים הם אוסף חוויות…בתרבות שלהם הם לא שכחו עדיין , את מה שבני המערב שכחו מזמן- לחיות את הרגע במלואו….
למזלנו הם שרדו כל השנים על מנת אנחנו, לאחר שהלכנו לאיבוד, בעזרתם נוכל לחזור הביתה…לזיכרון הקדום של חיים כחווית נשמה בגוף.
עצוב שכיום אנו זקוקים לכל מיני טכניקות על מנת לחזור בעצם לעצמינו- לשקט להיות.
שהרי כל רגע ורגע הוא חוויה, שאנו יכולים בקלות לעצב אותה כרצונינו, ביצירתיות רבה.
כל הידע שקיים היום עבר דורות שלמים דרך סיפרים אצל האינדיאנים, בני המאיה, המצרים, האבוריגינים ועוד..
מה שאנו עושים כיום זהחקר על מנת להיזכר ולהתעורר.
יש עד היום כאילו המנסים עדיין להשתיק את הידע דרך פחד על מנת יוכלו להשאיר סדר קיים של שליטה עליונות ונחיתות בכדור הארץ
כל זה משתנה וכיצד?
יותר ויותר אנשי אור שבחרו בדרך זו ללמד ולהזכיר לכל אדם מי הוא מבפנים אחוצה לחיבור למקור.
עוד ועוד אנשים בוחרים להיזכר ולהתעורר.
אני אישית משתדלת לבחור חוויות חיים שמזינות ממלאות בהודייה חמלה וקבלה- את עצמי כשלם ואת הכלל.
כמובן שלכל אחד מאיתנו יש את שק הזיכרונות, מסקנות, שמנתבות דרך בחיים כיום- ואני מאמינה שעל ידי רצון לוותר על "מכשולים" אילו, לבדוק אותם,להתידד איתם,אנחנו יכולים להתחבר לאהבה פשוטה וטבעית ללא שיפוט לעצמינו קודם כל ואז כמובן לסביבה,ומתוך כך באמת נוכל לחוות חיים מאושרים כמו בסרטים…..
לכל מי שאהב את הנכתב- אני כאן בשבילו…
באהבה חנית
